האם הקנביס יהפוך לתרופה

האם קנביס יהפוך לתרופה או ישמש רק להקלה על סימפטומים ידועים?

מאת: ד''ר אורנה דריזין
מנכ'ל נקסטייג תראפוייטיקס,בעבר שימשה כמנהלת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, מנהלת המעבדה הארצית לבריאות הציבור

תקציר

השימוש בקנביס רפואי הפך לנושא מרכזי בשיח הציבורי והרפואי בשנים האחרונות. היתרונות של השימוש בקנביס לרפואי ניכרים במגוון רחב של מצבים רפואיים, כגון כאב כרוני, דלקת ומחלות נוירולוגיות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהקנביס מכיל קימיקלים פעילים, כמו THC ו-CBD, אשר יכולים להקל על סימפטומים משמעותיים ולשפר את איכות החיים של המשתמשים. לדוגמה, קנביס רפואי יכול לעזור בהפחתת כאב, שיפור התיאבון והפחתת תסמינים של חרדה.

תפרחת צמח הקנביס מכילה מאות חמרים פעילים מקבוצות שונות ולקנבינואידים בתוכם אינטראקציה ישירה עם קולטנים בגוף האדם. הצמח מצוי באזורים שונים בעולם ומשמש מאות בשנים לריפוי מחלות שונות.
בזנים שונים, או בתנאי גידול שונים מצויה תערובת שונה של קנבינואידים ביחסים שונים. לכל אחד מהם פעילות שונה בגופנו. לקנבינואידים שונים בתערובות שונות יש פוטנציאל ריפוי. על מנת לזהות מהי תערובת אופטימלית לריפוי במחלה מסוימת נדרש מחקר מעמיק ויקר.

מחקר זה כמעט ואינו מתבצע בשל היות החמרים הללו חמרי טבע אשר לא ניתן להגן עליהם בפטנט.

צמח הקנביס הוא אחד מהצמחים העתיקים המוכרים לאדם. נמצאו הוכחות לגידולו לפני כ- 14,000 שנים, באזורים שונים בעולם.עלי הקנביס מכילים סיבים חזקים מאד. בד הקנבס עשוי מהם. אפילו מגילת העצמאות של ישראל עשויה מסיבי הקנביס. לאורך השנים, השתמשו בתפרחת של הצמח לטפול בסימפטומים שונים כגון כאבים, דכאון, אבוד תאבון, חסר שינה והתכוצויות. הקנביס הופיע כמרכיב תרופתי, בספר התרופות האמריקאי (USP), ברפואה הסינית וההודית, לטיפול בעשרות מחלות.
ב- 1942 הוסר מספר התרופות האמריקאי, מסיבות פוליטיות ( מתחרים שפיתחו סיבים מלאכותיים רצו להסיר את התחרות של הסיבים הטבעיים). לאחר לחץ פוליטי ממושך, הוכרז הקנביס כסם ונאסר לשימוש במסגרת האמנה הבינלאומית למניעת סמים, ב- 1963. באותה תקופה ממש החל ד'ר משולם הצעיר ממכון ויצמן ואחר כך במסגרת האוניברסיטה העברית, לחקור את תכולת הקנביס. פרופ משולם (שקבל "סוליה" של קנביס ממשטרת ישראל), בודד תחילה את שתי המולקולות השכיחות ביותר בתפרחת ונקראו על ידו קנבינואידים. משולם מצא מי מהן גורמת להרגשת ערפול (THC) ומי מסייעת בהפגת דלקות וכאב (CBD). הוא היה החלוץ לפני המחנה ובעקבותיו בוצע מחקר רב בארץ.

להלן הנוסחאות הכימיות של שלשה קנבינואידים. משמאל לימין בשורה העליונה: THC, CBD, CBC. בשורה התחתונה משמאל לימין: CBN, CBG, THCV. ניתן לראות כי יש בינהן דמיון מולקולרי.

המתבונן בצמח הקנביס יראה בועיות מיקרוסקופיות (טריכומות) בתפרחת, המכילות חמרים רבים בינהם למעלה מ- 100 קנבינואידים, פלבינואידים, חמרי טעם וריח (טרפנים) ועוד. ניתן לומר כי הקנביס אינו תרופה אלא בית מרקחת שלם.

בעקבות מחקריו של פרופ משולם ותלמידיו נתגלתה בגופנו מערכת אנדוקנבינואידית האחראית על ההומאוסטזיס (מצב איזון של גופנו). בין היתר אחראים האנדוקנבינואידים על תפקודי העצבים והמח, ויסות מערכת החסון ומערכת הרביה. האנדוקנבינואידים הם מולקולות שיש בינן ובין הקנבינואידים הצמחיים, דמיון כימי ופעולתם נגרמת על ידי קישור לקולטנים (רצפטורים) מאד שכיחים בגופנו.

קישור האנדוקנבינואידים לרצפטורים, מפעיל מנגנונים שונים האחראים לייצוב בגוף בעתות רגיעה, כגון תהליכים הקשורים במוח, במערכת הרביה, בשמירה על חום הגוף, ועוד ועוד.

לפיכך, עשון קנביס או ספיגה של קנבינואידים צמחיים דרך הריריות, מפעיל תהליכים שונים בגוף האדם (כמו האנדוקנבינואידים) ממש בדומה לחמרים האנדוקנבינואידים הטבעיים לנו.

לקנבינואידים השונים רצפטורים ספציפיים אשר בחלק מהמקרים מופעלים, בחלקם נחסמים ובחלקם קימת תחרות בין קנבינואידים שונים על הפעלת אותו רצפטור.

במחלות שונות, מצאו החוקרים כי הרמה של האנדוקנבינואידים בגופנו משתנה, ביחס למצב בריא. לרב נצפית ירידה שלהם בעת מחלתו של הגוף. מכאן ניתן היה להניח, כי נוכל להשלים את החסר הנצפה בעת מחלה ובכך לאפשר לגוף ריפוי ושמירה על ההומאוסטזיס.

רמז לאפשרות ריפוי באמצעות מתן קנביס ניתן ללמוד מעבודה שנעשתה בבית חולים מאיר בכפר סבא, על ידי ד'ר תמנע נפתלי. במחקר זה בדקו את השפעת הקנביס על חולים במחלת קרון וקוליטיס. החולים קבלו טיפול בקנביס, במשך חדשיים. לפני ואחרי הטפול בוצעה בדיקת קולונוסקופיה. בכך התאפשרה צפיה במצבו של המעי לפני הטפול והשוואה למצב שאחרי הטפול. התוצאות היו מרשימות. רב מוחלט של החולים הרגיש טוב יותר, פחות כאבים, תאבון מתגבר ושינה טובה יותר. בקולונוסקופיה ניתן היה לראות כי "רק" ב- 20% מהמקרים נצפה מעי שהתרפא ומצב החולים השתפר באופן ניכר.

כיצד נסביר את ההבדלים בין תוצאות הקולונוסקופיה לבין תחושת החולים ?

כאמור, בצמח הקנביס מצויים עשרות רבות של קנבינואידים אשר עובדים באיברים שונים של גופנו. ידוע כי CBD המצוי בצמח משפיע על מרכז הרעב, הכאב וכו', במוחנו . ניתן להניח כי השפעות אלו גרמו לחולים להרגיש טוב יותר. יחד עם זאת כיון שהרכב הקנבינואידים בצמח משתנה בין זן לזן, עונה לעונה וכו, הרכב מסוים של קנבינואידים נדרש על מנת לרפא את המעי. מאידך עלולים להיות קנבינואידים המתחרים ובכך מפריעים לפעולת הריפוי.לא בכל צמח מצוי הרכב זה. קימת כמובן גם שונות בין מצב החולים.

תוצאות המחקר הזה מלמדות אותנו כי קיים פוטנציאל ריפוי בשימוש בהרכב הנכון של הקנבינואידים. נדרש מחקר רב על מנת לזהות מהו ההרכב הקנבינואידי שיוכל לרפא יותר חולים במחלות מעיים. אם יבוצע מחקר כזה, ניתן יהיה להכין תרופה שיש בה את ההרכב הנכון של הקנבינואידים, בריכוזים מתאימים ולהמנע משימוש בכל התכולה של הצמח אשר לה השפעות רבות אחרות שאיננו מעונינים בהם (כמו תחושת הערפול המשפיעה על יכולת התפקוד היומי, יכולת לנהוג וכו).

מה הסיכוי שלנו שתהינה תרופות מבוססות קנבינואידים?

קימות היום שתי תרופות בלבד המבוססות על קנבינואידים ומאושרות על ידי FDA וסוכניות בריאות אחרות. האחת מכילה CBD בלבד (אפידיולקס) ומאושרת לטפול בתת קבוצות של אפילפסיה בילדים. התרופה השניה מכילה CBD ו THC (סטיבקס) וניתנת לחולי סרטן עם תופעות לואי שונות.

כפי שתואר, הקנבינואידים הם מולקולות טבעיות ולכן לא ניתן לרשום פטנט על אף אחת מהן. הדרך היחידה לרשום פטנט הוא על קומבינציה של קנבינואידים בפורמולה מסוימת כדי לטפל במחלה זו או אחרת. פטנט כזה ניתן לחיקוי יחסית בקלות ואין דרך קלה לאכוף אותו. על מנת לכתוב פטנט כזה נדרש מחקר רב הכולל מחקרים פרה- קליניים ומחקרים קליניים. התהליך שתואר כאן הוא תהליך מורכב ויקר אשר מניב בסופו של דבר פטנט "חלש" וניתן לעקיפה. הפועל היוצא מכך הוא שחברות התרופות הגדולות נמנעות מהשקעה במחקרים הקשורים בקנבינואידים והסיכוי שתפותח תרופה נמוך.

לסיכום

לחמרים הנמצאים בקנביס פוטנציאל טיפולי אמיתי אלא שאי היכולת לרשום פטנט על מולקולות אלו נמוכה ולכן גם לא מושקעים משאבים עצומים על מנת לפתח תרופות.

מחקרים רבים שנעשו בבעלי חיים מעידים על השפעת הקנביס על איכות החיים ולכן עקר השימוש הוא פליאטיבי ( להקלה על סימפטומים ולא לטיפול)